החלטה בתיק ת"א 28932-05-11

בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף בגין התיישנות.

עניינה של תובענה זו בתביעה לקבלת תגמולי ביטוח עפ"י נספח נכות מתאונה, בגין אירוע מיום 12.10.03.

תמצית העובדות הנחוצות לעניין

1. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 13/10/03 אירע לתובע "מקרה ביטוח" עת כתוצאה מויכוח סוער עם שותפו למשרד נגרם לתובע אירוע אוטם שריר הלב בגינו אושפז לטיפול ביום 15/10/03.
2. התובע פנה לנתבעת והודיע על האירוע ביום 15/1/04.
3. ממועד זה ואילך התנהלה תכתובת בין התובע לנתבעת במהלכה נתבקש התובע להמציא מסמכים וקביעות בעניין האירוע  מטעם המוסד לביטוח לאומי, מולו התנהל התובע במקביל.
4. לצורך המצאת החומר המבוקש, ניתנו לתובע ארכות למניין תקופת ההתיישנות עד ליום 1/5/11 וזאת על פי פניותיו מעת לעת.
5. פנייתו האחרונה של התובע להאריך את תקופת ההתיישנות התקבלה אצל הנתבעת רק ביום 2/5/11 בשעה 15:55 ועל כן דחתה את בקשתו הנוספת להארכת תקופת ההתיישנות מהטעם שמועד הארכה חלף ועל כן התביעה התיישנה- כאמור במכתבה מיום 12/5/11 אשר סומן נספח ו' לבקשה.
6. התביעה נשוא הליך זה הוגשה ביום 16/5/11.
7. הנתבעת מבקשת לדחות התביעה על הסף מחמת התיישנותה.
8. התובע הגיש תגובה והנתבעת הגישה תשובה לתגובה.

תמצית טענות הצדדים

9. המבקשת טוענת כי התביעה הוגשה אחרי למעלה מ-3 שנים מאז קרות האירוע ואף לאחר שחלף מועד הארכה האחרונה שניתנה למשיב לצורך מניין תקופת ההתיישנות ומכאן שהתביעה התיישנה.

לטענתה, אין חשיבות לעובדה כי קביעת הנכות מצויה כיום בפני בית הדין לעבודה וזאת משום שקביעת בית הדין מותאמת לתקנות המל"ל אשר אינן מחייבות על פי הפוליסה. לטענתה, התובע, שהינו עורך דין במקצועו, ידע לאורך כל הדרך שמסמכי המל"ל אינם מהווים קביעה מחייבת עבור הפוליסה.

10. המשיב אינו מכחיש נתוני היסוד דלעיל ואולם טוען כי אי מתן הארכה הנוספת שנתבקשה, מעבר ליום 1/5/11, מהווה התנהלות לא ראויה מצד המבקשת, הגובלת בחוסר תום לב וטענת התיישנות נדחית מפני ההתנהלות בנסיבות. לטענתו, הארכות שאושרו על ידי המבקשת ברבות השנים נכתבו באופן לאקוני ולמעשה מהוות מתן תוקף חוזר להבנות הצדדים לפיהן יש להמתין לקביעות המל"ל ומבהיר כי קביעת הנכות מצויה כיום בפני בית הדין לעבודה בהליך שטרם הסתיים ולפיכך טרם התקבלה קביעתו הסופית של המל"ל.

המשיב מוסיף כי התנהלות המבקשת לגוף המחלוקת מעיד על כך שאין מחלוקת בנוגע לעילת התביעה לגופה ועל כן חסימת דרכו למימוש זכות לגיטימית בטענת סף תגרום לחוסר צדק.

עוד מפנה המשיב לשיקולי מדיניות העומדים ביסוד מוסד ההתיישנות אשר אף בגינם דין הבקשה להידחות באשר למבקשת לא נגרם כל נזק בגין האיחור בבקשת הארכה .

לטענתו, המבקשת הציגה בפניו מצג לפיו היא ממתינה למסמכי המל"ל ואת המצג חיזקה העובדה כי במהלך השנים לא נקטה כל פעולה על מנת לברר בעצמה את מצבו הרפואי לאחר האירוע.

דיון והכרעה